ארכיטיפים
ארכיטיפים מוזכרים כבר בכתביו של אפלטון, אשר דיבר על תבניות נצחיות שנמצאות בכל מקום ולהן היבטים שונים. למשל תבנית היופי, היא נצחית ומופשטת אך מופיעה בעולם הפיזי בצורות שונות, בן אדם יפה,
פרח יפה, תמונה יפה.
הארכיטיפים הם תבניות סימליות אוניברסליות הנמצאות כאנרגיה בלא מודע של האנושות כולה, תבניות שנגזרות מתפקידים היסטוריים בחיים כמו האם, הילד, הלוחם, הזונה והמשרת. הם משתקפים במשך כל ההיסטוריה בצורות שונות: דמויות באומנות, בספרות, במיתולוגיות ובדתות.
הם גם יכולים להיות מאורעות היסטוריים או מצבים, כמו טקס חניכה או מוות ולידה מחדש.
אף כי הארכיטיפים עתיקים ואוניברסליים, הם נעשים אישיים כאשר הם חלק מהנפש שלך, הם אבני הבנין של הנפש, השולטים ומניעים אותך מהלא מודע.
לכל אחד מאיתנו יש מערכת תומכת של שנים עשר ארכיטיפים. כיוון שקבוצה זו של שנים עשר דפוסי התנהגות היא מיוחדת לך, עליך לחשוב עליהם כבני לוויה אינטימיים. הם מעניקים את היסוד לאישיותך, לדחפיך, לרגשותיך, לאמונותיך, למוטיבציות ולפעולות שלך.
בכל אחד מאיתנו יש חלקים מודעים ולא מודעים, חיוביים ושליליים. למידה על דפוסי הארכיטיפים שיש לנו תעזור לנו להיות מודעים יותר לדפוסי ההתנהגות שלנו, תעזור לנו להתבונן בדפוסים ממרחק מסויים, אובייקטיבי יותר, תגדיל את חופש הבחירה שלנו. ארכיטיפ הוא תבנית לגמרי נייטרלית, יש לו את צד האור וצד הצל.
הוא מופיע אצל אנשים שונים בגירסאות שונות, אך הדפוס הוא זהה. למשל, ארכיטיפ אם: בצד האור זה דפוס של הענקת חיים, הזנה, נתינה, אהבה ללא תנאי, מסירות, חמלה, הגנה, ובצד הצל זו אם חונקת, מתעללת, נוטשת.
ארכיטיפ זה הוא אחד הנפוצים ביותר באנושות, אך אצל כל אחת ואחת הוא מופיע בגירסה שונה.
קארל יונג, הפסיכיאטר השוויצרי, היה הראשון שפיתח את הנושא ודיבר על הלא מודע והארכיטיפים שמרכיבים אותו. הוא דיבר על כך שבנוסף ללא מודע האישי של כל אחד מאיתנו, יש לא מודע קולקטיבי, שירשנו יותר מאשר פיתחנו, ואנו מושפעים ממנו לא פחות מהלא מודע האישי. בהתפתחות האישית שלנו לקראת אוטונומיה (אינדיבידואציה), אנו מתרחקים מהשפעת העדר עלינו, מהשפעת הלא מודע הקולקטיבי.
צד הצל – זה החלק שבנו שאנו מתכחשים לו או לא מודעים לו. הרבה פעמים הוא הרסני ובולם התפתחות ואוטונומיה. הוא כולל תכונות שליליות ותכונות חיוביות שיש לנו אך אינן מקובלות בחברה, ולכן אנו מדחיקים אותן. מאחר ואיכויות הצל לא תואמות את מה שאנו חושבים על עצמנו, אנו מכחישים ומדחיקים אותן ללא מודע, משם הן פועלות ומשתלטות על חיינו.
הצל זה גם החלק שבנו שאנו מכחישים ומשליכים על אחרים. כאשר אנו שופטים אחרים אנו מרגישים טוב עם עצמנו, אך בעצם האנשים שאותם אנו שופטים מחזיקים מראה מול פנינו. יחסינו עם הסביבה יהיו הרבה יותר הרמוניים אם נבין שאנו משליכים עליהם את הצל שלנו.
הצל מכיל את הסיבות הסמויות לכך שאיננו מנצלים את ההזדמנויות הנקרות בדרכנו, ומודעות אליו תעזור לנו להתגבר על המכשולים שאנו פוגשים בחיינו ולהתעצם.
כאשר לא מודעים לצל, אנו מושפעים הרבה יותר מהצל של הלא מודע הקולקטיבי, אנו נמצאים בתודעת העדר, נמצאים תחת כישוף.
השאלה אם הצל הוא ידיד או אויב תלויה בנו. כאשר נהיה מודעים לו ונתיידד איתו, נוכל לראות עד כמה הוא מלמד אותנו. הצל יהיה עויין רק אם נתעלם ממנו, אז הוא ישלוט בנו.
בעבודה עם כלי זה אנו מעלים את חלקי הצל, משחררים את האנרגיות הטמונות בו ומאפשרים להן לעבור התמרה, להפוך אותן מעופרת לזהב. זו אלכימיה רוחנית.
*הארכיטיפים הם המדריכים הפנימיים שלנו במסע האינדיבידואציה. כל ארכיטיפ מביא איתו מטלה, שיעור ולבסוף מתנה.
מציאת הארכיטיפים האישים והעבודה איתם היא כלי רב עוצמה שעוזר לנו ללכת במסע האישי שלנו באופן מודע, למצוא את היעוד שלנו, לקבל הדרכה בכל צומת דרכים ולבחור את הדרך שתעצים אותנו ביותר.