מתבודד
זהו אחד הארכיטיפים שאינם מובנים. הרבה אנשים, בעיקר אנשי העידן החדש, מגדירים את המתבודד כמישהו שרוצה להיות לבד כאשר הוא תשוש מחייו העסוקים. כולם רוצים להיות לפעמים לבד אך זה לא אומר שיש להם את ארכיטיפ המתבודד.
זהו אחד הארכיטיפים שאינם מובנים. הרבה אנשים, בעיקר אנשי העידן החדש, מגדירים את המתבודד כמישהו שרוצה להיות לבד כאשר הוא תשוש מחייו העסוקים. כולם רוצים להיות לפעמים לבד אך זה לא אומר שיש להם את ארכיטיפ המתבודד.
כולנו משרתים מישהו או משהו. משום שהנתיב הרוחני במהותו הוא שירות לאחרים, כל אחד יכול להזדהות עם ארכיטיפ זה, אך יש אנשים שתחושת היעוד שלהם, הזהות שלהם, זה לשרת אחרים. חלקם נמצאים במקצועות השירות. המשרת מתחבר להיבט הנפשי שקורא לנו להיות זמינים לאחרים למען רווחתם ולשיפור חייהם, זה יכול לכלול שירות רוחני לאלוהים או לאנשים אחרים.
זהו ארכיטיפ יצירתי שעבודתו היא כתיבת ידע קיים, שמירת הידע, אירגון רעיונות מקוריים של אחרים, הפצת ידע. למשל במשפחה, בעבודת השורשים, אני נעזרים באנשים אלה, המשמרים את סיפורי המשפחה, אלה שמצלמים ומקליטים אירועים משפחתיים.
ארכיטיפ זה קשור להתגשמות הכוח האלוהי ושליחות מטעם האל להצלת האנושות. עם כל משמעותו של המשיח בדת היהודית והנוצרית, ארכיטיפ זה נעשה קשור למצב נפשי.
ארכיטיפ זה יכול להיות בעל ברית רב ערך בשחרור עצמנו מגישות ואמונות ישנות שטבועות בנו, אשר קלטנו אותן מבחוץ, והן כמו צבא קולוניאלי כובש, משתלטות עלינו לחלוטין.
ארכיטיפ המשורר, הקרוב לארכיטיפ האמן וארכיטיפ הסופר, משלב פיוטיות עם יכולת אבחנה חדה, מוצא יופי לא רק באפוסים הגדולים של האנושות אלא גם בחיי היומיום ובחפצים.
שירה גדולה מהללת מאורעות בעלי חשיבות ומעשים נשגבים, וכן מבטאת פליאה למראה השמחה והעצב החבויים, שלולא השירה, היינו מתעלמים מהם.
המרפא הפגוע נכנס לאומנות הריפוי בעקבות התנסות אישית קשה כלשהיא – החל מפציעה פיזית או מחלה, ילדות קשה, ועד לאיבוד כל רכושו. ללא קשר לפגיעה, האתגר הטמון בתהליך חניכה זה הינו שהאדם יכול לפנות לאחרים בבקשת עזרה עד רמת תמיכה מסויימת. בסופו של דבר, רק האדם יכול לרפא את עצמו.
ארכיטיפ המרפא מופיע כתשוקה לשרת אחרים ע"י תיקון הגוף, הנפש והרוח. המרפא נעשה מאוד פופולרי בשנים האחרונות, הרבה אנשים רוצים להיות מרפאים ולעסוק בתחומי הריפוי השונים. החמלה שבלב נעשתה חלק מהזרם המרכזי של האנושות, אנו מגלים שהננו יצורים רגשיים.
בהיבט המעצים שלו, ארכיטיפ המציל עוזר לאנשים במצוקה, ולאחר שמסיים את משימת ההצלה שלו, הוא מסתלק, לא מצפה לתמורה. בניגוד למטפל, ההצלה היא משהו זמני, כמו המציל בבריכה, כאשר המציל "קופץ למים", מציל את הטובע ובזה נגמר תפקידו, לא ממשיך בקשר עם הטובע.