בהיבט החיובי, ארכיטיפ זה עוזר לנו לזהות כאשר הרצון שלנו נשלט ע"י כוח חיצוני (הרגל, יחסים או כל ביטוי אחר של החיים) יותר מאשר ע"י רוחנו הפנימית.
ההתמודדות עם ההתמכרות וההשתחררות מהאחיזה של דפוס מסויים או חומר עלינו, יכולה להעניק לנו כוח נפשי רב. לגילוי של ההעצמה שבאה עם ההתמדה בהשתחררות מההתמכרות יש השפעה למשך כל החיים, והיא נעשית נקודת התייחסות למה שאנו מסוגלים להשיג. כדבריו של אלכהוליסט לשעבר: "אני יודע עכשו שאם יכולתי להפסיק לשתות, אני יכול לעשות כל דבר".
לאנשים בעלי אינטלקט מאוד מפותח או אנשים רגשניים מאור, יש לעיתים קשר הדוק לארכיטיפ זה, משום שהם נאבקים לאזן בין שני כוחות אלה. קשה להם להביא את ההגיון והלב שיסכימו על משהו, ההגיון אומר דבר אחד, הלב דבר שני, אין בחייהם עקביות. הנשמה משתוקקת להיות עקבית ולכן הם עקביים במשהו אחד, בהתמכרות. כאשר אנו לא עקביים, אחרים עושים את הבחירות שלנו.
התמכרות לסמים – לרוב אלה אנשים לא מקורקעים בעולם הפיזי, לא יודעים כיצד לשרוד, כיצד להיות מבוגרים, לא למדו ולא רוצים ללמוד משהו שיעזור להם לשרוד בעולם הפיזי.
התמכרות לאלכהול – אנשים שהיו להם חלומות אך הם התאכזבו מהם. לעומת המכורים לסמים שלא החלו דבר, אנשים שמכורים לאלכהול החלו משהו אך נחלו אכזבה.
הפרעות אכילה – התמכרות זו שייכת לארכיטיפ הילד, אי רצון לקחת אחריות. כל עוד יש לאנשים אלה הפרעות אכילה, יש להם תירוץ למה הם לא צריכים לקחת אחריות, להתבגר. רוב האנשים השמנים מאוד הם ילדים נצחיים.
המשותף לכל ההתמכרויות האלה זה שלאנשים אלה אין כוח רצון.
צל המכור מייצג העדר משמעת עצמית ושיווי משקל פנימי והתפשרות על ההגינות והיושר.
* כדי להעריך האם המכור חלק מהקבוצה האינטימית שלך, בדוק דפוס התנהגות מתמשך של נסיון להתגבר על הנטיה להזדקק לחומר, אדם, דפוס קבוע ותובעני, בעוצמה כה רבה עד שאת/ה מתפשר על יחסים, כספים, הגינות, אופי ורווחה רגשית ונפשית.
סרטים: ג'ק למון ולי רמיק ב"ימים של יין ושושנים" (אלכהול); בן סטילר ב"לילה נצחי" (הרואין); דום ד'לואיז ב"שמנמן" (אוכל); קלייר בלום ב"דו"ח צ'פמן" (מין).
מחזות: "המסע הארוך לתוך הלילה" (מורפין) מאת יוג'ין או'ניל.
ספרים: "יומן נעורים" (הרואין) מאת ג'ים קרול; "מתחת להר הגעש" (מסקל, משקה חריף) מאת מלקולם לורי.
דת/מיתוסים: סומה (אל השתיינים הוודי, גם משקה חריף וגם הצמח שממנו מפיקים אותו); טנטלוס (בנו של זאוס ומלך לידיה ביוון, שהוזמן לחלוק את מזון האלים אך חילל את כבודם, ונענש ע"י כך שלנצח הוצבו בפניו אוכל ומשקה אך הוא לא יכול היה להגיע אליהם).