הבאת פושעי מלחמה למשפט או תביעת תאגידים שמזיקים לחברה, הם דוגמא לנוקם ברמה העולמית, המונעת ע"י תחושת הצדק למען החברה.
אדם יכול גם להיות מונע כדי לתקן אי צדק שנעשה לו או למשפחתו. המלאך הנוקם הוא ביטוי של ארכיטיפ זה במימד המיתולוגי, אשר רומז שהאדם הוא בשליחות האל, כמו במקרה של ז'אן דארק.
צל הנוקם מופיע כשימוש באלימות ברמה העולמית, החל מפעולות טרור בשם השמירה על הסביבה ועד להפצצתן של מרפאות שבהן מבוצעות הפלות. הסיבה "המוצדקת" של מישהו אינה יכולה אף פעם להצדיק פגיעה באנשים חפים מפשע.
גנדי ייצג את ההיפוך מצל הנוקם שדורש נקמה חברתית, כשהטיף להתנגדות פסיבית לסמכות לא לגיטימית.
* חפש/י דפוס מתמשך של דחף חזק לעזור לאחרים, הגנה או ייצוג מטרות לתועלת האחרים. דחף זה צריך להיות כה חשוב בחייך עד שהוא משפיע כל כל בחירותיך ומעשיך.
סרטים: אינגריד ברגמן ב"הביקור"; ג'יין פונדה ב"קאט בלו"; ג'ון ויין ב"המחפשים"; ג'וליה רוברטס ב"ארין ברקוביץ'"; ג'יין פונדה, דולי פרטון ולילי טומלין ב"תשע עד חמש"; וינסטנט פרייס ב"תיאטרון הדמים" (צל – שחקן שהורג את המבקרים שלו); אל פאצ'ינו ב"הסנדק" (צל); רוברט דה נירו ורוברט מיצ'ם ב"כף הפחד" (צל).
מחזות: "האורסטיאה" מאת אייסכלוס"; "המלט", "מקבת" שניהם מאת שייקספיר.
ספרים: "אל תיגע בזמיר" מאת נל הרפר לי.
דת/מיתוסים: הפוריות או האריניות (אלות הנקמה במיתולוגיה הרומאית והיוונית); בסתת (אלה מצרית בעלת ראש חתול שנוקמת בשמו של האל רע); דורגה (אלה לוחמת נקמנית במיתולוגיה ההינדית); קאלי (אלה אם הינדית וסמל ההרס שמבערת את הבערות ושומרת על הסדר בעולם).