המלכה גם תוארה כמי שנוטה להיסטריה, בעלת השפעה ורוקחת מזימות, כפי שמתואר בסיפור על שלגיה. ספר "מסעות גוליבר" מציג מלכה נדיבה שמושלת בארץ הענקים, אך זה יוצא דופן.
ארכיטיפ המלכה מתקשר גם ליהירות חיובית ועמדת התגוננות שמסמלת את הצורך להגן על כוחה האישי והרגשי. מלכות מתוארות לעיתים רחוקות בלבד כבעלות מערכת תומכת שניתן לסמוך עליה. במקום זה, הן דמויות בודדות המוקפות באנשי חצר המלאה בבוגדים בפוטנציאל, מתחרים וכאלה שמחכים לשעת כושר לתקוע סכין בגבן. לנשים שמזהות את עצמן כמלכות יש תכונות משותפות אלה, אשר מצביעות על כך שלולא מאפייני האישיות התקיפה שלהן, הן היו עלולות ליפול קורבן לשתלטנותם של אחרים.
אתגרים הקשורים לשליטה, סמכות אישית וכושר מנהיגות ממלאים תפקיד ראשי בשיעורים שטמונים בארכיטיפ זה לגבי התפתחות אישית. המלכה הנדיבה משתמשת בסמכותה כדי להגן על נתיניה, ורואה את התחזקות התעצמותה ע"י קשריה והתנסויותיה איתם.
צל המלכה יכול לגלוש לדפוסי התנהגות אגרסיביים והרסניים, במיוחד כאשר מטילים ספק בסמכותה ושלטונה. מלכת הקרח שולטת מתוך אדישות קרה לצרכיהם האמיתיים, החומריים או הרגשיים, של האחרים. מלכת הדבורים הינה דימוי מעורב, יש לה יכולת מדהימה לנהל את הכוורת כולה מבלי לצאת מ"חדרה", אך במחיר של שעבוד הקהילה כולה.
* חפשי דפוס של שלטון סמכותי על אחרים במשך כל חייך.
סרטים: ג'ואן קרופורד ב"מלכת הדבורים"; מרלן דיטריך כקתרין הגדולה ב"הקיסרית האדומה"; גרטה גרבו ב"המלכה כריסטינה"; ג'ודי דנץ' ב"שייקספיר מאוהב"; קייט בלנשט ב"אליזבת".
שחקנים:ג'ולי אנדרוז מגלמת באישיותה ובחלק מתפקידיה את המלכה.
מחזות: "אנטוניוס וקליאופטרה" מאת שייקספיר.
אגדות: "שלגיה ושבעת הגמדים" (צל).
דת/מיתוסים: מריה (אימו של ישוע, שבמסורת הקתולית הועלתה מאוחר יותר לדרגת מלכה שמיימית); מאב (מלכת הפיות שנחשבת לתחבולנית שגונבת תינוקות, נראה שדמותה מבוססת על מאב הוולשית או מייב הגאלית); אנטו (מלכת השמיים במסוטופמיה); אנטיופה (מלכת האמזונות במיתולוגיה היוונית); גווינביר (מלכתו של המלך ארתור); מרישה טאן (מלכת השמיים ביפן).