כמעט בכל מסורת תרבותית ודתית בעולם יש מלאכים בצורה זו או אחרת, כולל את האמונה במלאך אישי השומר על האדם במסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית. לרוב מלאכים מתוארים כישויות בעלות כנפיים הבאים לעזרה בזמנים של מצוקה גדולה, או הבאים כדי להעביר מסר של הדרכה ו/או הוראות מאלוהים לבני האדם. אף שאינכם מלאכים באמת, אתם יכולים להרגיש קשר חזק לממלכת המלאכים, כפי שזה מופיע אצל אנשים אשר מקדישים את עצמם לייצג את נוכחות המלאכים. למשל, ציירים המציירים דמויות מלאכים, סופרים הכותבים על מלאכים הפועלים בין בני האדם, ואלה שחייהם מהווים בצורה כלשהי ערוץ שדרכו נוכחות המלאכים מתגלה בצורה מוחשית, והחשים קשר לממלכת המלאכים.
יש אנשים המכונים "מלאכים" בזכות יכולות האהבה וההזנה שהם מביאים לכל מקום. אדם יכול גם למלא את תפקיד הפיה סנדקית/סנדק ע"י עזרה למישהו השרוי במצוקה באופן אנונימי או בלי לצפות לתמורה.
צל המלאך מופיע אצל מי שטוען שהוא נמצא בקשר עם הדרכה אלוהית במטרה לשלוט באחרים, כדי לחזק את האגו שלו, או כהיתממות והעמדת פני מלאך כדי להסוות את טבעו האמיתי. מנקודת מבט תנ"כית, היבט הצל של המלאך מתקשר לרוב לשטן או ללוציפר, אך שד או רוח רעה יכול גם להיחשב כארכיטיפ יחודי.
* חפש/י דפוס התנהגות שמעורר השראה באופן רוחני או אסתטי.
סרטים: הרברט מרשל ב"בקתה קסומה"; צ'רלס קוברן ב"רבים יותר ירבו שמחה"; מארי וויקס (דודה מארץ') לאיימי ב"נשים קטנות"; שני המלאכים ב"איזה חיים נפלאים"; מרלון ברנדו בטרילוגיה "הסנדק" (צל); דני גלובר וקווין קליין ב"גרנד קניון".
אגדות: גלינדה ב"הקוסם מארץ עוץ" מאת ל. פרנק באום.
דת/מיתוסים: אנגירס (מלאכים הינדים שאחראים על הקרבת קורבנות); אוריאל (במדרש, המלאך שנאבק עם יעקב); גבריאל (מלאך עליון שהופיע לפני מריה בכתבים הקדושים ובמגילות); ג'יבריל (המלאך באיסלם שהקריא לנביא מוחמד את הקוראן); טנשי (מלאכים ביפן, שליחי האלים ועוזרים לבני האדם); לוציפר ואיבליס (באמונה הנוצרית והמוסלמית של ימי הביניים, מלאכים רשעים אשר עבדו כדי להרוס את נשמות בני האדם); פוורשי (מלאכים שמגינים בדת זרטוסטרה, המדריכים את הנשמות של המתים לשמיים); אומבויירי (מלאכים שומרים שבטיים ורוחות אבות קדמונים במרכז אפריקה); אתנה (אלה במיתולוגיה היוונית הבאה תכופות לעזרתו של אודיסאוס ב"אודיסיאה").