דמות הנחש שפיתה את חווה בספר "בראשית", היתה מבוססת על דמות דומה במיתולוגיה השומרית והבבלית מהאלף השלישי לפנה"ס, אשר בה הנחש הערים על האנושות ולקח את מתנת חיי הנצח לעצמו (העובדה שהנחש משיל את עורו הביאה לאחדים את הרעיון שזוחל זה מסוגל לחדש את חייו ללא סוף).
בתרבויות רבות, במיוחד בקרב האינדיאנים באמריקה, התחבולן יכול גם להיות עוזר הבורא או שליח.
כמו ארכיטיפ הזונה או המשרת, התחבולן נראה בתחילה כבעל הקשרים שליליים בלבד, אך הוא יכול להיות בן ברית חשוב שמציג דרך חלופית לדרך הישרה והצרה של אנשים ומוסדות, שמבקשים לנתב אתכם באמצעות לחץ חברתי ושמרנות.
אנשים שלכל מקום שהם מגיעים יוצרים תמיד אנדרלמוסיה, עושים מעשי קונדס, נושאים ארכיטיפ זה.
חלק מהם נעשים ממציאים, מנתבים את האנרגיה הזאת למשהו יצירתי. אם לא יעשו זאת, האנרגיה הזו תפגע בהם.
הביטוי המודרני המוצלח ביותר שמראה תפקיד כפול זה מצוי בעבודתם הקולנועית של ג'ק ניקולסון וגראוצ'ו מרקס. אף כי הדמויות שהם מגלמים הן לעיתים חסרות טעם וצבועות ברמה מסויימת, הליצנות שלהם יכולה להיות משחררת, משום שהיא בניגוד למוסכמות, לשמרנות ולהתנהגות הצפויה.
צל התחבולן נהנה להדאיג אחרים ולהוליך אותם שולל.
* חפש/י דפוס של יצירת אנדרלמוסיה או שחרור על ידי הימצאות מעל המוסכמות, השמרנות וההתנהגות הצפויה.
סרטים: ברברה סטנוויק ב"ליידי איב"; וילפרד ברמבל (סבא) ב"לילה של יום מפרך"; פיטר קוק ב"הרי את מכושפת לי" (צל); מייקל קיין, סטיב מרטין וגלק הדלי ב"נוכלים עם סגנון".
שחקנים: ג'יק ניקולסון מגלם לעיתים קרובות את התחבולן.
ספרים: "המכשפות מאיסטוויק" מאת ג'ון אפדייק.
אגדות: כיפה אדומה, השועל והכרם, איש הלחם.
דת/מיתוסים: קאולו (אל תחבולן פולינזי); בלו ג'יי (לפי אמונת שבטי האינדיאנים בצפון-מערב האוקיינוס השקט, תחבולן המנסה להערים על בעלי החיים); אשת העכביש (תחבולנית על פי האמונה של שבטי האינדיאנים בדקוטה); סת (אל מצרי עתיק של התוהו ובוהו והמצוקה); אסו (אל במערב אפריקה של מעבר ותחבולן ששומר על בית האלים).