גנב התכשיטים הוא המוכבד ביותר, קשור לזוהר, מעמד ותחכום. "הגנב הטוב" גונב למען אחרים (כמו רובין הוד או כמו פרומתיאוס שגנב את האש מהאלים) ומופיע כמי שנקי מכל אשמה מאחר ועשה זאת ממניעים אציליים למען אחרים, אך לעיתים קרובות זו רק רציונאליזציה. שודד הבנקים זוכה למידה של כבוד משום שמטרתו היא מוסד ולא משהו אישי, נחשב לאינטליגנטי ובעל חשיבה אסטרטגית. גנב הרחוב והכייס נחשבים לנחותים ביותר משום שהם שודדים סתם אנשים תמימים ברחוב ושללם קטן יחסית.
באופן סימלי, גניבה יכולה ללבוש צורות רבות, כולל גניבה ספרותית, גניבת רעיונות ואפילו חיבה. לקיחת מה שאינו שלך משום שאין לך את היכולת לדאוג לעצמך מצביעה על הצורך ללמוד כבוד עצמי. בצד החיובי, ארכיטיפ זה ממריץ אותך ללמוד לפתח כוח פנימי, מזהיר אותך כאשר אתה בסכנה לאבד את האמונה בעצמך, עוזר לך לפתח את המודעות כך שתתגבר על יצר הגניבה, שהוא הפרה של חוק קוסמי. כמו עם הרבה מהארכיטיפים שבתחילה נראים בלתי קשורים אליך באופן מוחלט, צריך לבחון ארכיטיפ זה במשמעותו הסימלית.
צל הגנב לא גונב בגלל צורך (כמו רעב) אלא מתוך תחושת צורך (גניבה מחנויות מוצרים שיכול לקנות).
* חפש/י דפוס מתמשך של הפקעה מאחרים באופן חומרי, אינטלקטואלי, רגשי.
סרטים: ג'יימס קאן ב"גנב"; ז'אן פול בלמונדו ב"הגנב מפריס"; סטיבן באואר ב"גונב הלבבות" (צל); קווין קוסטנר ב"רובין הוד, נסיך הגנבים"; אנג'ליקה יוסטון ב"הנוכלים" (צל).
ספרות: רובין הוד.
דת/מיתוסים: ראבן (בין האינדיאנים בצפון מערב ארה"ב, גנב טוב שגנב את הירח והשמש מצ'יף השמיים ושם אותם בשמיים); פרומתיאוס (במיתולוגיה היוונית, הגיבור שגנב את האש הקדושה מזיאוס והאלים); אוטוליקוס (סבו של אודיסאוס וגנב ידוע שגנב את הבקר של יוריטוס); הגנב הטוב (בברית החדשה, אחד משני האנשים שנצלבו עם ישוע, התחרט על מעשיו וביקש מחילה).