ההקבלות בין התשוקה האנושית לתשוקת הדם של הערפד עשירות: בזמן שהערפד מרווה את צמאונו, קורבנו נעשה חסר אונים וכנוע, ולבסוף מרוקן מכל יכולת של הגנה עצמית.
באופן סימלי, הקשר הזה מדבר על דינמיקת הכוח שלעיתים מניעה את יחסי גבר ואישה, שבהם הגבר מרוקן את כוחה של האישה למען ההישרדות הנפשית שלו, והאישה שננשכת נכנעת, אפילו שדבר זה מביא לכך שתישאר חסרת כוח (כמובן שיש יחסים שבהם התפקידים הפוכים).
מעבר למישור המיני, אנו יוצרים לפעמים קשר נפשי עם אחרים משום שאנו רוצים את האנרגיה שלהם, רצון שבא לידי ביטוי דרך הצורך באישור, הצורך ש"האחר" יטפל בנו וידאג להישרדות שלנו, הפחד מנטישה. קשר שמוגדר כקשר של תלות הדדית יכול בקלות ליפול לדפוס הערפד. יכול להיות שיהיה לכם קשה לזהות את עצמכם כערפד, אך עדיין חשוב ביותר לבחון ארכיטיפ זה באופן אישי.
דפוסי התנהגות כתלונות בלתי פוסקות, תלות יתר, פסימיזם, היצמדות רגשית או נפשית לקשר הרבה אחרי שהוא הסתיים, מאבקי כוח כרוניים, כל אלה מצביעים על דפוסי ארכיטיפ הערפד. היצמדות למישהו ברמה הנפשית הינה אמיתית כמו היצמדות ברמה הפיזית.
לערפד אין כוח חיים ורצון, הוא מת, ולכן ניזון מהכוח של האחרים. אלה אנשים תחמנים, אנשים שמדברים על כך שכל דבר שהם רוצים לעשות לא הולך להם, אנשים ללא כוח רצון, השייך לצ'אקרה החמישית שנמצאת בגרון.
כל אחד מאיתנו מכיר ערפד. אלה אנשים שכאשר הם עוזבים, אנו מרגישים תשושים נפשית, הם לקחו מאיתנו את כוח החיים והרצון. להיות בסביבתם זה כמו להיות על יד חור שחור, הם לא צריכים לומר דבר ואנו כבר מרגישים מרוקנים, הם לוקחים מאיתנו אנרגיה מאחר ולהם אין אנרגיה.
בתחומי הספרות והבידור זוכה ארכיטיפ הערפד לתחייה מחודשת. יתכן מאוד שהפתיחה הארכיטיפית של נפש האנושות בחמישים השנים האחרונות, החייתה את הערפד, מעצימה אותו עם כוח ברמה הנפשית של התודעה, כוח שלא היה לו קודם.
האתגר של הערפד, ללמוד למצוא את מקורות האנרגיה שלו בתוכו, להיות מקור הכוח של עצמו ולא לקחת מאנשים אחרים.
צל הערפד יוצר בזולת תלות נפשית בגלל רצונו באישור ובתמיכה.
* חפש/י דפוס במשך כל החיים של התנהגויות כמו: תלונות בלתי פוסקות, תלות יתר, היצמדות נפשית לקשרים פיזיים הרבה אחרי שהם הסתיימו.
סרטים: בלה לוגוסי ב"דרקולה"; טום קרוז ב"ראיון עם ערפד".
ספרים: "דרקולה" מאת בראם סטוקר; "ראיון עם ערפד" מאת אן רייס; "הערפד, ואגדות מקאבריות אחרות" מאת ג'ון פולידורי.
דת/מיתוסים: ולאד טספ, "ולאד המשפד" (בוולאצ'יה במאה החמש עשרה, כיום רומניה, רוזן צמא דם שמספרים כי שיפד וכרת את ראשיהם של אויביו); לנגסוייר (ערפד מאלאי, רוחה של אשה שמתה כשילדה ועכשו תוקפת תינוקות וילדים).