הפאם פטאל הינה ארכיטיפ מיני וכלכלי, ושניהם קשורים לכסף ולכוח.
פיתוי גברים עם כסף וכוח ולשם שליטה אישית והישרדות הינו חלק קלאסי של ארכיטיפ זה, אם כי הפאם פטאל לא מחפשת בית בפרוורים ואת ההנאות שבחיי משפחה.
ההיבט החיובי של דפוס זה מופיע כפתיחת הלב, כאשר האובייקט הגברי דוחה את התמרונים והתלות של הפאם פטאל, כפי שרט בטלר דחה את סקרלט או'הרה בסוף הספר/סרט "חלף עם הרוח".
צל הפאם פטאל רוצה רק להשיג יותר גברים ויותר כסף.
* חפשי דפוס של התנהגות מניפוליטיבית ונטיה לרכושנות.
סרטים: ברברה סטנוויק ב"ביטוח חיים כפול"; לינדה פיורנטינו ב"הפיתוי האחרון"; תרזה ראסל ב"האלמנה השחורה"; מרלין מונרו וג'יין ראסל ב"גברים מעדיפים בלונדיניות"; קתלין טרנר ב"כחום הגוף"; אליזבת טיילור ב"קליאופטרה".
שחקניות: אנג'לינה ג'ולי, מישל פייפר, סוזן סרנדון, סופיה לורן, מרלין מונרו, הן כולן גילמו לעיתים קרובות את הפאם פטאל.
ספרים: "הדוור מצלצל פעמיים" מאת ג'יימס מ. קיין.
דת/מיתוסים: סירקה (במיתולוגיה היוונית, מכשפה/מפתה שיכלה להפוך גברים לבעלי חיים עם שרביט הקסם שלה); זוליכה, אשת פוטיפר (בסיפור התנ"כי, כאשר נסיון הפיתוי שלה של יוסף נכשל, היא שלחה אותו לבית הכלא); טפאיירו (נימפות פולינזיות ששוכנות בנהר שזורם לשאול, אלת המוות משתמשת בהן כדי לפתות גברים לעזוב את העולם הזה); לורליי (במיתוס הגרמני, נערה יפה שהטביעה את עצמה אחרי שאהובה נטש אותה, ואז נהפכה לסירנה ששירתה המהפנטת מושכת את המלחים למותם במצולות).