דון ז'ואן, בכיבושיו ובנתינת אהבתו, חי לגמרי בעולם הוירטואלי. לכן כאשר נכבשים על ידו, מרגישים ב"עננים". כיבושיו לא קשורים לאיזו אישה הוא מפתה אלא לצורך לפתות ולכבוש מישהי. ברגע שכבש מישהי והיא רוצה לקרקע את היחסים, הוא יעזוב אותה לשם כיבוש חדש.
התמכרות למין אינה קשורה לצורך במין אלא בצורך לשלוט על מישהו.
דון ז'ואן מקרין גישה שכל הנשים זקוקות לו הרבה יותר משהוא זקוק להן, ושהוא לא מושפע מקסמן.
ההיבט החיובי של ארכיטיפ זה הוא פגיעות מוסתרת והכוח לפתוח את הלב, היכולת לאהבה עמוקה.
כפי שהרבה סיפורים מראים, כאשר הג'יגולו פוגש מישהי הדומה לו, הוא מוצא את בת זוגו. אך בת זוגו, כדי לשמור על דפוס זה, צריכה להיות עצמאית מבחינה רגשית ובעלת בטחון עצמי רב, כדי להיות מחוסנת מול תמרוניו.
צל הדון ז'ואן מופיע כדחף בלתי ניתן לריסון לפתות ולכבוש בלי להתחשב בנזק שהוא גורם לקורבנותיו.
* חפש דפוס של התנהגות מינית שבה המטרה מקדשת את האמצעים.
סרטים: וורן ביטי ב"שמפו"; ריצ'ארד גיר ב"ג'יגולו אמריקאי"; דונלד סתרלנד ב"קזנובה";
מייקל קיין וג'וד לאו ב"אלפי".
דת/מיתוסים: סאטיר (במיתולוגיה היוונית, יצור בעל זנב, פרסות וקרניים של עז, אך שאר גופו של אדם, אשר שותה, רוקד ורודף אחר הנימפות. בגירסה הרומאית הוא פאון ובתרבות הסלבית, לג'סצ'י); פריארוס (אל הגנים היווני והרומי בעל איבר מין ענק); אקה מאנה (בדת זרסטוסטרה, התגלמות התשוקה המינית).